רחוב תירוש 34 שוהם | 052-4786050

מהי לשון הרע?

"הוצאת דיבה" הקרויה בלשון החוק "פרסום לשון הרע", מגולמת בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965, המפרט את התנאים לקיומה של עילה להגשת תביעה:

לפי סעיף 1 לחוק, כל דבר שפרסומו עלול:

[א] להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
[ב]  לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
[ג] לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
[ד] לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

לפי סעיף 2 לחוק, פרסום מוגדר כ:

[א] פרסום, לעניין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר;
[ב] רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:
(1)   אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;
(2)   אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע;

במצב של פרסום לשון הרע באינטרנט, מעצם היותו חסר גבולות וזמין לכל אדם, עם הוכחת פרסום ברשת, מתקיימת דרישת הפרסום באופן מיידי.

פוסטים בפייסבוק או במדיות החברתיות האחרות, מקיימים באופן מיידי את דרישת הפרסום, יכולתם של פוסטים לפרסום ויראלי, הופכת את המדיה החברתית לכלי נשק מסוכן בידי אלו המעוניינים לפגוע באדם או ארגון.

ככלל, במקרה בו אתם הצד שנפגע מלשון הרע, מומלץ לצלם את המסך המציג את המלל הפוגעני ולשמור אותו לצורך ראיה.

למה חשוב להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בלשון הרע?

הרבה לפני שפייסבוק, ווטסאפ, סנאפצ'אט, אינסטגרם ודומיהם תפסו אחיזה בחיינו, היה ברור כי הנכס היקר ביותר שיש לאדם הוא שמו הטוב, וכי מרגע שהוכתם שם זה – בצדק או שלא בצדק, מלאכת טיהורו תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית. כדי להתמודד עם תרחיש אפשרי של הוצאת דיבתו של אדם, נחקק בישראל בשנת 1965 חוק איסור לשון הרע, במסגרתו מצא המחוקק לנכון למנוע מראש פגיעה כזו באמצעות חקיקה חד משמעית כי עצם הפגיעה בשמו הטוב של אדם אסורה, וקביעת פיצוי בגובה 70,000 ₪ (נכון לספטמבר 2019) לנפגע מפרסום זה, אף ללא הוכחת נזק, ופיצוי כפול של 140,000 ₪, אם הוכח שלשון הרע נעשה מתוך כוונה לפגוע. 

הגם שמדובר בקביעה חד משמעית, לא מדובר בקביעה מוחלטת: אף המחוקק היה ער לאפשרות שפגיעה בשמו הטוב של אדם עשויה להיות מוצדקת, בנסיבות מסוימות. אלו נסיבות? מתי? ומה היקף הפגיעה המותרת? התשובה לשאלות אלה תלויה במקרה ובנסיבות, ומחייבת בדיקה עניינית מעמיקה לגופו של כל מקרה.

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שהפכה את חיי האון-ליין ואת הפרסונות הדיגיטליות שלנו לחלק בלתי נפרד מחיינו הממשיים, הרחיבה משמעותית את מגוון הפלטפורמות בהן מתאפשר פרסום לשון הרע, ולפיכך – את היקף הפרסום הפוגעני, והפכה את כולנו לפגיעים יותר – אם כנפגעים פוטנציאליים מפרסום שלילי כלפינו, או כנתבעים בגין פרסום שלילי (מכוון, או שאינו מכוון; מוצדק או שאינו).

הגישה החופשית לאמצעים הדיגיטליים מחד, והפוטנציאל ההרסני שיש לפרסום מידע פוגעני או מזיק על אדם ו/או עסק מאידך מייצר קונפליקט יום-יומי שרק הולך ומחריף. הסלמת הקונפליקט, בנוסף לתמריץ בצורת פיצויים של עד 140,000 ₪ ללא הוכחת נזק, כאמור, הביאו לגידול משמעותי בתביעות הנזיקיות המוגשות בגין הוצאת דיבה, וזאת מבלי להתייחס כלל להיבט הפלילי של החוק, לפיו תיתכן אף ענישה בצורת מאסר בפועל (עד שנה).

אני מספק ללקוחותי כללי אצבע לגבולות הפרסום המותר, וכן מייצג אותם בערכאות השונות בין כתובעים ובין כנתבעים בגין פרסום לשון הרע. במסגרת הייעוץ ללקוחותי אני מקפיד לבחון כל מקרה לגופו, על כלל הנסיבות והחלופות הרלבנטיות, תוך עדכון מתמיד בפסיקה המשתכללת בתחום.